העולם שלנו, עד לא מזמן, מקדש את ההתמחות.
אתה לא רוצה חלילה שאורתופד כתפיים יגע לך בברך.
וגם לא תאמין להמלצה של עורך דין נדל"ן אם כדאי לפתוח חברה באיי קיימן או בהולנד.
ברמה האישית, זה יצר בעיה – מה אם עוד שלוש שנים כבר לא יהיה צורך במהנדס חומרים / נהג מונית/ רדיולוג / יצרן מדרסים אורתופדיים / רואה חשבון / מנהל מכירות /...
גם ברמת המאקרו זה כבר לא אופטימלי – ה- Specialists (בעלי מקצועות מתמחים) (S), לא יודעים לתת מענה לחלק מהאתגרים של היום.
לעומת זאת דרך ניתוח תובנות מתחומים שאינם קשורים זה לזה, ה- Generalists (בעלי הידע בלפחות 3 דיסציפלינות) (G), הם בעלי סיכוי רב יותר להתמודד עם בעיות מורכבות.
אז נכון, כיום עדיין ה- Specialists הם הרוב המוחלט, אך המגמה הזו מתחילה להשתנות, בייחוד עם הגידול העצום בכמות ה - Data בכל התחומים, מה שמאפשר את המולטי-דיסיפלינריות – לדוגמא, איך אמזון ומיקרוסופט קשורים לעליית מחירי הנדל"ן באיסלנד? (תשובה בסוף)
איפה אתם? S או G? איפה תרצו להיות בעוד 5 שנים? איך להיות בלתי שביר בעולם העבודה העתידי? ואיך Generalists מיישמים קבלת החלטות בצורה מקורית (כמו השקעות בחברות)?
מ- לאונרדו ועד מאסק
במאמר הקיפוד והשועל מ- 1953, הפילוסוף ישעיהו ברלין מחלק אותנו לשתי קבוצות:
השועל שיודע הרבה דברים – ומייצר רעיונות דרך חיבור של תובנות מהתחומים השונים שהוא למד.
הקיפוד שיודע דבר אחד בצורה מעולה – ומייחס את כל התובנות שלו לאותו תחום שהוא בקיא בו.
בארבע מאות שנה האחרונות, הכתר ניתן לקיפוד. המחשבה על השועל הייתה של "תפשת מרובה לא תפשת", או התפזרות, ידע מועט במספר תחומים לא עוזר בכלום.
אבל בהיסטוריה הייתה תקופה שדווקא כן היללו את השועלים – הרנסאנס.
ב- 1432, 'שועל' איטלקי כתב מכתב לדוכס ממילאנו בהמשך למודעת דרושים של הדוכס. אותו שועל פירט במכתב את תחומי הידע שלו – מפיסול, ארכיטקטורה, מתמטיקה ומדע. אך לא כלל תחומי ידע נוספים, כגון: ציור, אנטומיה, גיאולוגיה, בוטניקה ומוזיקה.
אותו שועל, ששמו ליאונרדו דה וינצ'י, התקבל לעבודה. ועל שם מכתבו של ליאונרדו לדוכס נקרא כיום ה- CV – Curriculum Vitae.
דה וינצי' המציא דגם משופר של ההליקופטר, מצנח, רכב לחימה, מחשבון, ועוד מספר רב של המצאות, אך משום מה כנראה בעולם של היום, לליאונרדו היה קשה להתפרנס.
אבל בעשורים האחרונים זה מתחיל להשתנות, יזמים בעולם העסקים וממציאים מובילים כמו סטיב ג'ובס, אילון מאסק ואחרים הם שועלים מובהקים, Generalists.
וזה נראה לנו טבעי שמי שהמציא ופיתח רעיונות כמו הרכב השיתופי, או ה- E-Commerce (כמו - Harry's גילוח עד הבית), אוטומציה של תהליכים מייגעים (SmileDirectClub – פלטה לשיניים), מודלים של השקעה בפרייבט אקווטי שמכים את השוק בעקביות (וורן באפט) – הם Gs.
המהפכה התעשייתית הרביעית
יותר אוטומציה פחות עובדים, זה מה שצפוי לנו. על פי סקר של מקינזי – עד 2030, בין 400 ל- 800 מיליון מקומות עבודה ייעלמו. מסקר אחר של אוניברסיטת אוקספורד עולה כי 47% מהמקצועות בארה"ב נמצאים באיום מצד אוטומציה.
סקר של הפורום הכלכלי העולמי, שנעשה בקרב המעסיקים המובילים בעולם, מצביע על 5 המיומנויות הבאות בעלי הביקוש הרב ביותר ב- 2022:
חשיבה אנליטית וחדשנות
למידה אקטיבית, ואסטרטגיות למידה
יצירתיות, מקוריות ויזמות
טכנולוגיה – עיצוב ותכנות
Critical Thinking – היכולת לבצע הקשרים לוגיים בין רעיונות
תובנות
תובנה 1 – המקצועות העתידיים שונים לגמרי מאלו של היום – מנהלי חדשנות, Data Sciences, מנהלי E-Commerce ו- Social Media.
תובנה 2 – המיומנויות הנדרשות במקצועות אלו שונות מאשר היום.
תובנה 3 – ארגונים שיוותרו על חדשנות, ייעלמו.
תובנה 4 – התקופה של ה- Specialists מגיעה לסופה. העתיד שייך ל- Generalists.
היתרונות של להיות Generalist
על מנת להתמודד עם העולם החדש של עוד 5 שנים, רצוי לחשוב איך להיות תחרותי. נראה כי להתמחות ולהיות אלוף בתחום אחד ספציפי זה א' קשה, ו- ב' יש בזה סיכון שההתמחות תהיה לא רלוונטית לאחר מספר שנים.
כשהכל משתנה כל כך מהר, איך נהיה בלתי שבירים?
אולי לא חייבים לכוון להיות בראש הרשימה של – (הארכיטקט הכי טוב בתל אביב, עורך דין במיסוי בינלאומי בשפיץ, ...), ועדיף לייצר לעצמנו מיומנות חדשה שאינה שכיחה – מתוך מספר תחומים.
לדוגמא, מהנדס אווירונאוטיקה שמכיר לעומק גם את הצד העסקי של התחום, יכול להתחרות בכבוד על משרת מנהל השקעות בפרייבט אקווטי שמשקיעה בתחום.
כמה מהיתרונות של להיות G:
יצירת מיומנות לא טיפיקלית באמצעות קומבינציה של שתי דיסציפלינות – מאפשר להשתנות. הרעיון זה להיות תחרותי, בהשוואה לעובדים/מנהלים אחרים. איך עושים את זה? בידול באמצעות יצירת מיומנות ייחודית. ולאחר זמן, שנהיינו פחות רלוונטיים לעולם העבודה, היכולת להתאים את עצמנו למצב החדש היא קלה ומהירה יותר. כי רכישת מיומנות חדשה היא כמו שריר.
חלק גדול מההמצאות המובילות הגיעו משילוב של מספר מיומנויות. הסיכוי להביא משהו חדש לעולם גדל, ככל שהאינובציה מגיעה ממספר תחומים שונים.
ליצור מיומנות חדשה לא טיפיקלית משילוב של ידע במספר תחומים – קל מבעבר. ככל שיש יותר Data ויותר תחומים נחקרים, נוצרים תחומים חדשים, וכך גדל אקספוננציאלית כמות השילובים.
תחזיות. למעשה, אנחנו חיים כל רגע את העתיד. כי שם נמצא הדבר הבא. והעתיד הוא מורכב, ולהבין איך הוא יתגבש, צריך להיות בקיא בפסיכולוגיה, ביולוגיה, טכנולוגיה וכלכלה. לפחות בכמה מהם.
כיום, זה מהיר וקל מבעבר לרכוש מיומנות חדשה. יש הרבה יותר Data, הנגישות שלו גבוהה הרבה יותר מבעבר, והאיכות שלו גם היא יותר גבוהה. כמה קשה לדוגמא ללמוד Artificial Intelligence? ניסיתי, זה לא קשה, יש קורס ב- Coursera וכמה ספרים של AI For Dummies.
חיבור לאנשים שונים – גיוון. לשים כמה ז'טונים על התגוונות יכול להיות הימור לא רע. נכיר אנשים מתחומים שונים, נקשיב לדעות שלהם, סביר שיהיו לנו תובנות חדשות אם נגיע מדי פעם לקוקטייל של חוקרי חרקים מהחוג לביולוגיה.
אינטגרטור. זהו הכיוון שאנחנו הולכים אליו – כולנו נהייה סוג של אינטגרטורים שמביאים ללקוח פתרון לבעיה מורכבת. ללקוח לא חשוב מהיכן מגיע הרעיון החדשני, אבל יצירת התובנה כמעט תמיד מגיעה מעולמות שונים, שהחיבור ביניהם הוא ה- דבר.
סקרנות. זה חלק מהטבע שלנו, ובמובן מסוים עולם ההתמחויות הספציפיות קצת הרג את זה. כי באיזשהו שלב נמאס לקרוא חומר מקצועי על אותו נושא שוב ושוב, גם אם יש בו תובנות חדשות זה מתחיל להיראות כמו מדבר. גיוון התחומים יוצר סקרנות לחקור דברים חדשים, שיוצרים שוב סקרנות לחקור שוב תחומים חדשים נוספים.
השלב היישומי – ארוחת בוקר עם Charles Munger
וורן באפט, מכיר?
אבל מעטים מכירים את הסגן שלו, Charles Munger. ממעט להתראיין, בישיבות של הקרן, לא אומר הרבה. אבל מדובר באדם שביל גייטס אמר עליו:
“He is truly the broadest thinker I have ever encountered. From business principles to economic principles to the design of student dormitories to the design of a catamaran he has no equal…"
הדרך של Munger לבחון בעיה בקבלת החלטות, כדוגמת השקעה בחברה, היא באמצעות Mental Models. אלו מודלים של הפשטה של המציאות. כמו לקחת את העניינים של דן אריאלי, וליישם אותם בפועל במודל החלטה.
השיטה של Munger – אנליזה של קבלת ההחלטה בשני שלבים:
- איך מקבל ההחלטה יפעל בצורה רציונלית, על פי האינטרס האישי שלו.
- ניתוח של קבלת ההחלטה על פי מספר הטיות פסיכולוגיות רווחות.
הטיות לדוגמא –
אנחנו מונעים מהרבה מאוד דברים, מלבד רציונליות, כמו:
ספק, רצון להיות נאהבים, סקרנות שדוחפת אותנו קדימה, נקודת מבט אחרת לגמרי על אנשים שהם שונים מאיתנו, קינאה, בריחה מכאב אפשרי, אופטימיות יתר, תגובה לא רציונלית להפסד אמיתי, קבלת החלטות מבוססת דעות של אנשים אחרים (סבא, סבתא), נטייה להשוואתיות (5 דקות ריצה ביום יפחיתו את הסיכוי למות מוקדם ב- 30%), סטרס בקבלת החלטות, השפעת יתר של אוטוריטה.
איך מיישמים את זה? Munger לוקח בחשבון את ההטיות בעת קבלת החלטה אם להשקיע או לא להשקיע בחברה.
לדוגמא, המבט של מנכ"ל החברה על הסיכוי להרוויח בגדול מפוטנציאל שלא ממומש ("יש לנו מוצרים פגז, אבל ערוצי השיווק חלשים").
אילו הטיות יהיו כאן, ועד כמה רובסטי ה- Statement הזה?
כדי להפוך את זה לסיסטמטי, Munger הגדיר לעצמו 25 הטיות שייבחנו בעת קבלת החלטה מהותית.
סיכום
להיות Expert – Generalist יכולה להיות החלטה מוצלחת כדי להתמודד בשוק העבודה של עוד 5 ו- 10 שנים מהיום.
כי הידע קיים, והמומחים בתחום ספציפי מאבדים את היכולת התחרותית שלהם.
זה אומר להיות אינטרגטור – ליצור תובנות בעלות ערך מתוך ידע של מספר דיסציפלינות.
והאפשרות ללמוד תחומים חדשים כיום, היא מהירה וקלה מבעבר.
Munger, הסגן של באפט, הוא Expert-Generalist מובהק.
לוקח את הידע שלו בפיזיקה, ביולוגיה, כלכלה, הנדסה ופסיכולוגיה, ומיישם אותם בצורה מקורית על קבלת החלטות משמעותיות בעסקים.
וייתכן כי המודלים המנטליים של Munger הם למעשה סוד ההצלחה של Berkshire Hathaway, ולא דווקא מה שכולם חושבים – הקסם של באפט.
לאחר שצללתי לתוך העולם של ה- Generalist, הבנתי עוד יותר שאני כזה. וחלק מההחלטות שלי בחיים, כמו לעזוב שותפות ב- BDO ולהקים פעילות ייעוץ עצמאית, נבעו מהרצון והתשוקה לפעול בלי גבולות, לגעת, לחפור בסקרנות בהרבה תחומים ולחבר אותם יחדיו לידי מומחיות ייחודית.
בעלי ידע במספר תחומים יכלו לראות מראש את ההתפתחות האדירה במספר חוות השרתים בעולם, ועם ידע מינימלי בפיזיקה, גם את הצורך לקרר את החוות. כך אמזון ומיקרוסופט החלו להתעניין בשטחי נדל"ן באיסלנד ובפינלנד, מה שהעלה את המחירים בלוקיישנס הללו.
- - - - - - - - - - - - - - -
אם אתם עומדים בפני קבלת החלטה חשובה בעולם העסקי ותרצו להתייעץ, תרימו טלפון.
נחשוב על זה יחד מהרבה כיוונים.
שתמשיכו לצמוח,
שנה טובה
אסף רבקאי
