בשבועות האחרונים יש אינספור ניתוחים של מה הולך לקרות ב- 2020.
אבל יותר חשוב מ- 2020 זה 2030.
על פי גישתו של Martin Ford, מחבר הספר Rise Of The Robots, העשור הקרוב הולך לייצר נקודת מפנה דרמטית בעולמות העסקים והעבודה. שינוי שלא היה כמותו בהיסטוריה של המאתיים שנה האחרונות.
ההערכה של Ford היא שבעתיד הקרוב האוטומציה תעשה את רוב העבודה, רובוטים, בינה מלאכותית ותהליכי למידת מכונה יבצעו את רוב המשימות, בתחומי הייצור, השירותים וגם החינוך, ומרכיב העבודה יקטן משמעותית.
שיעור האבטלה יהיה גבוה מאוד, וכדי שגלגלי הכלכלה והצריכה ימשיכו לנוע, נהיה חייבים לשנות את השיטה הכלכלית. כי בלי שכר אין צריכה והכלכלה תיכנס למשבר.
הגישה של Ford מבוססת על ההנחה שבתחרות בין אוטומציה ועבודה, הרובוטים מנצחים. ולכן כמעט ולא יהיה מקום לעבודה, ומרבית המשאבים של חברות יושקעו בהון.
Ford אינו בודד במערכה, גם חברת הייעוץ Bain גורסת כי השילוב של אוכלוסייה מזדקנת, אוטומציה ואי שוויון צפויה ליצור סיכונים ומשמעותיים לעשור הקרוב, עם הערכה שתוך עשר שנים אוטומציה צפויה להקטין את מספר המשרות בארה"ב בכ- 20-25%, כשעיקר הפגיעה בצווארון כחול בעלי הכנסה נמוכה, וכן במעמד הביניים.
אך יש גם גישה אחרת, כמו זו של הכלכלן Erik Brynjolfsson, שטוען כי אדם ומכונה ידעו לחיות יחד בהרמוניה.
כולנו מכירים את ספרי ה- Science Fiction משנות ה – 50 וה- 60 שמדברים על עולם שנשלט ע"י מכונות. אם אז זה היה בדיוני, מה השתנה?
כיום יש כבר מגמות ברורות שהטכנולוגיה תופשת חלקים מהותיים מעולמות העבודה.
ויותר מזה, אם מסתכלים על השנים הקרובות, כשחברות כמו אינטל ונבידיה מפתחות מעבדים שתומכים בעיבוד מורכב של תהליכי AI ו- ML, תקשורת 5G במהירות גבוהה ו- Latency נמוך שמאפשרת עבודה של רובוטים בסביבות עבודה משתנות, ועוד ועוד Data שנצבר ומאפשר לאוטומציה ואלגוריתמים "להכות" בכל רגע חדש את ההישג הקודם שלהם (90% מהדטה בעולם נצבר רק בשנים האחרונות) –
התרחיש הסביר ביותר תומך בזה שאנחנו הולכים לעולם בו אוטומציה הולכת להיות חלק משמעותי ואפילו עיקרי מעולם העסקים. והדבר השני הוא ששוק העבודה ייכנס למשבר.
זה אומר שאנחנו צריכים לקבל החלטות – בין כעובדים, משקיעים או בעלי עסקים, איפה הכי נכון לנו להיות כשכל זה קורה. ומה נמליץ לילדים שלנו ללמוד ובמה לעסוק בעולם של אוטומציה ורובוטים.
אוטומציה בתעשייה
אחת ההתפתחויות המעניינות שקרו לפני מספר שנים היא הפיתוח של Baxter, רובוט המיועד לשימושים תעשייתיים, שהייחוד שלו לעומת אבותיו הוא היכולת ללמד את עצמו משימות.
למרבה הצער, ב- 2018 הכריזה Rethink Robotics, החברה שפיתחה את Baxter, על סגירה. אבל הכל לטובה, מאחר ושחקנים חדשים נכנסו לשוק, עם תכניות לשלב AI ו- Deep Learning ברובוטים המכונים – Cobots – מכונות שעובדות בשיתוף פעולה עם עובדי הייצור והפיתוח.
אבל Baxter עשה שינוי גדול בתפישה – היה ניתן לאמן אותו לבצע פעולות, ויותר מזה, אם היו כמה בקסטרים על קו ייצור אחד, מספיק היה להדריך אחד מהם והוא היה מעביר את הידע לחבריו.
והעברת הידע נעשית בשנייה, USB מפה לשם.
ל- Baxter הייתה מומחיות בלאסוף מוצרים מוגמרים ולשים אותם בקופסאות. חוץ מלעשות את זה במהירות פי כמה יותר גבוהה מבן אדם, הוא ידע להניח את המוצרים בקופסא בצורה כזו שכמעט ולא היה שטח פנוי מבוזבז בקופסא. אחד מיצרני הצעצועים המובילים ציין כי השימוש ברובוט חסך לו כ- 30% בכמות הקופסאות.
אם נסתכל על תהליכי אוטומציה שעובר מגזר התעשייה בעולם בשנתיים האחרונות, הרבה מים עברו מאז Baxter.
ומי שמוביל זו סין, עם מדיניות ברורה של פיתוח בינה מלאכותית ורובוטיקה על מנת להיות מובילה בעולם באוטומציה של הייצור, או במילים אחרת – להיות המפעל היעיל ביותר הקיים עלי אדמות.
ברמה העולמית אנחנו מדברים על 422,000 רובוטים תעשייתיים שסופקו ב- 2018, כאשר התחזית ל- 2022 היא ל- 584 אלף (על פי World Robotics). סין מובילה עם 36% מנתח השוק העולמי.
בתרשים להלן (מתוך ה- International Federation Robotics) ניתן לראות את ההתפלגות של מכירות רובוטים לשימוש מגזר הייצור, לפי אזורים. המזרח שולח גם בכמות וגם בצמיחה.
ארה"ב - Reshoring
דווקא בארה"ב רואים בשנים האחרונות דבר מעניין, האוטומציה מאפשרת מחדש למפעלים אמריקאים להיות תחרותיים.
תחום הטקסטיל, למשל, העסיק בעבר הרבה מאוד עובדים, אבל מ- 1990 ל- 2012 המפעלים בארה"ב לא יכלו להתחרות בעלות העובדה הזולה בסין ובמדינות אחרות במזרח, ו- 1.2 מיליון עובדים בארה"ב הלכו הביתה, 75% מהעובדים בתחום.
בשנים האחרונות יש שינוי מגמה, התחום צומח מחדש כתוצאה מאוטומציה שמאפשרת למפעלים אמריקאים שוב להתחרות באלו שבמזרח, מגמה שמתחזקת גם כתוצאה מעליות שכר של עובדי הייצור במזרח.
אמנם האוטומציה במפעלים האמריקאים משמע שכמות העובדים היא לא גדולה מדי, אך יש מעגלים שניונים ושלישיים של ספקי שרות, הובלה ושירותים נלווים.
המספרים במאקרו של עולם התעשייה בארה"ב תומכים בתזה הזו, כפי שניתן לראות בתרשים להלן – בעשר השנים האחרונות מספר המשרות בתחום הייצור התחיל לצמוח חזרה, אחרי עשור של ירידות תלולות. האמריקאים קוראים לזה Reshoring, להחזיר את הייצור הביתה לאמריקה.
וזה לא רק הייצור הישיר, ההערכה היא שעל כל עובד יצור מתווסף לכוח העבודה 1.4 עובדים עקיפים, כאשר סגמנט זה הוא עם היחס עובדים עקיפים לישירים הגבוה ביותר בכלכלה.
מספר משרות בייצור – ארה"ב - Reshoring
מקור: U.S Bureau of Labor Statistics
בואו נדבר על סין
כ- 100 מיליון עובדים בייצור בסין, שזה כ- 30% מכח העבודה.
הממשלה כבר ב- 2014 הגדירה לעצמה מטרה להקטין את כח העבודה באמצעות אוטומציה.
ניקח לדוגמא את העיר Dongguan הנמצאת בפרובינסיה Guangdong, שהיא אחת מה- Hubs הגדולים בסין לייצור וייצוא, 56 מיליון דולר הוקצה לעידוד אוטומציה.
ראש העיר ציין לאחרונה, כי בחמש השנים האחרונות, באמצעות הכנסת 91,000 רובוטים לתעשייה, כוח האדם קוצץ ב- 280,000 משרות.
דוגמא אחרת היא Foxconn, החברה שמייצרת כ- 50% מהאייפונים בעולם, והגדירה לעצמה מטרה ל- 2020 – 30% מהפעילות תהיה באוטומציה מלאה. בין 2012 ל- 2016 החברה כבר הפחיתה 400,000 משרות.
רובוטים בשירות ענף השירותים
מה הקשר בין 5G לרובוטים לשימוש בענפי השירותים?
מסתבר שיש קשר.
רובוטים בתחום השירותים זה תחום חדש יחסית, פחות או יותר מ- 2015. השימוש העיקרי, כ- 50%, הוא ללוגיסטיקה, איסוף מוצרים, אריזה ושינוע. שימושים אחרים – מדיקל, חקלאות ובטחון.
ב- 2018 נמכרו 271 אלף יחידות של רובוטים לשירותים, כאשר התחזית ל- 2022 היא מיליון יחידות.
המכשירים האלו זקוקים לתקשורת טובה, אנחנו לא מדברים על התנהגות מכבדת בין קולגות, אלא על תקשורת נתונים. Wi Fi לא מספיק אמין, ההערכה היא שעם האימוץ של רשתות 5G בהן ה- Latency הוא מזערי לעומת הטכנולוגיה הקיימת, זה יביא לקפיצה ביעילות של הרובוטים הללו, והשימוש יגדל משמעותית.
דבר נוסף הוא למידה. חברות השבבים מתגוששות בזירת המעבדים העתידיים שיתמכו בבינה מלאכותית ו- Machine learning. כבר היום יש תוצאות לא רעות, וההנחה היא שבעוד מספר לא רב של שנים, יכולות AI, מעבדים חזקים ותקשורת מהירה ואמינה יביאו לבוסט רציני בשימוש ברובוטים לשירותים.
צווארון לבן
ההשפעה של אוטומציה היא לא רק על משרות של עובדי כפיים.
למשל התחום הפיננסי בסין – Boston Consulting Group בצעה עבודה על ההשפעה של אוטומציה על תחומי הבנקאות, ביטוח ושוקי הון בסין.
המטרה הייתה להעריך מה הולך לקרות ב- 2027, כמה אוטומציה תיכנס ומה תהיה ההשפעה על שוק העבודה.
הם פירקו כל אחד מהתחומים לתתי סגמנטים, והעריכו את ההשפעה הצפויה על תתי התהליכים עצמם.
למשל – תת תהליך שיווק בתחום הבנקאות – באמצעות AI ניתן יהיה להרכיב פרופיל של הלקוחות הפוטנציאלים הטובים ביותר ששם כדאי להשקיע את משאבי המכירות.
או שירות – יועץ רובוטי ידע לתת תובנות והדרכה ללקוח, בהתבסס על הפרופיל שלו, נתוני ההשקעות הקיימים והתיאבון לסיכון.
בתחום הביטוח לדוגמא, ביג דאטה + AI יוכלו להרכיב פוליסות עם מחירים דינמיים, ולבצע את החיתום בצורה הרבה יותר יעילה.
בתחום שוקי ההון, ניתן יהיה ללקט איזה מידע מתוך כל הכמות האדירה של מידע ציבורי, הוא רלוונטי להשקעה במניה ספציפית, ובהתאם להעריך גם את כדאיות ההשקעה בנייר.
מה השורה התחתונה?
תחזיקו חזק.
23% מהמשרות בתחומי הבנקאות, ביטוח ושוקי הון בסין יקוצצו עד 2027.
ויותר מזה, מספר שעות העבודה של מי שיישאר לעבוד ירד ב- 27%.
פחות עובדים, פחות שעות.
לאן כל זה הולך?
כשחברה כמו Creator מציעה לך המבורגר ב- 6 דולר שהוכן ע"י רובוט, ללא מגע יד אדם, אז ברור שמשהו רציני פה קורה.
3.8 מיליון – זה מספר העובדים ב- Fast Food בארה"ב.
אם כבר היום אפשר להציע בורגר באוטומציה מלאה, ורק ב- 6 דולר, מה יהיה עוד 5-7 שנים?
ומה עם כל שאר ענף השירותים, זה החלק הארי בכוח העבודה בארה"ב - 108 מיליון משרות נכון לדצמבר 2019.
מתוך זה 28 מיליון עובדים במסחר ותחבורה, 15 מיליון בקמעונאות, 22 מיליון בשירותים עסקיים ומקצועיים, וכ- 25 מיליון שרותי בריאות וחינוך.
מי מתוך זה בסיכון גבוה? ההערכה היא שהרוב.
תחומים שהאוטומציה עדיין לא נגעה בהם באופן משמעותי הם שרותי בריאות וחינוך.
אין ספק שלא יהיה קשה לפתח רובוט עם עיניים בגב, שגם יודע לצעוק על התלמידים ולזרוק עליהם גיר (ברגע קשה), באופן הרבה יותר מדויק מהמורה נחמה.
מתי זה יקרה? השאלה היותר מעניינת היא קודם כל – אם זה יקרה. האם עוד 10 שנים מקצוע ההוראה הולך להעלם? התשובה היא כנראה שלא. כך על פי ההערכה של מקינזי, לא צפויה ירידה במספר המורים, עם זאת רובוטים ו- AI יסייעו למורים כך שעומס העבודה של הכנת חומרים, בדיקת עבודות ומבחנים, ומשימות רוטיניות אחרות (לא כולל הקשקושים בחדר המורים), יתבצעו בכלים של אוטומציה. ולמורים, יהיה יותר זמן להשקיע באופן פרטני בתלמיד.
יש לציין כי Ford חושב אחרת, ולגישתו גם בתחום החינוך אוטומציה תחליף חלק גדול מהמורים.
סיכום
אנחנו נמצאים בנקודה בחיים שלנו, כך שעוד מספר לא רב של שנים, עולמות העבודה צפויים להיות במשבר עמוק, עמוק מאוד, כך שחלק גדול מכוח העבודה יהיה מחוסר עבודה. זה נראה כתרחיש בעל סבירות לא קטנה.
אך משום מה הנושא כמעט ולא מדובר.
זה לא לגמרי מפתיע, אחת מההטיות הקוגניטיביות שלנו זו נטייה לאובר אופטימיות. בייחוד כשאפשר לראות כבר את המגמות.
מה עושים עם הדבר הזה?
בגישה היותר פרגמטית שבה במידה מסוימת מכונה ואדם יחיו בשלום אחד עם השני, סביר כי חלק גדול מהמשרות המוצעות כיום לא יהיו עוד 10 שנים.
אבל ככל שאוטומציה תיכנס ביתר שאת, הביקוש למשרות הקשורות לממשק אדם מכונה יהיה כנראה גבוה, ויתפתחו מודלים חדשים של עבודה בשיתוף פעולה הזה. למשל, האופן שבו עורכי דין יעבדו יחד עם פלטפורמות שתומכות בעריכת חוזים וניהול משפטים, השילוב של מקצועות טיפוליים כמו פסיכולוגיה עם ממשקים אוטומטיים שמאבחנים סימפטומים חבויים, השילוב של מערכות בינה מלאכותית בשירות הרופאים ועוד.
בגישה היותר קיצונית, כמו זו של Ford, כנראה שכדאי ללמוד משא ומתן וניהול משברים.
- - - - -
שתמשיכו לצמוח,
אסף רבקאי
