למה זה כזה מעניין לחפור במאפיינים של דור ה- Y? הרי זו לא פעם ראשונה בהיסטוריה שדורות מתחלפים, ועד היום, לעולם העבודה והעסקים לא נפלו השמיים.
אבל כל אחד מאיתנו שנמצא בעולמות האלו, מקבל את התחושה החזקה ואולי מצמררת, שחילופי הדורות הנוכחיים, וכניסת דור ה- Y ודור ה- Z לעולם הבוגר מייצר אתגרים לא פשוטים.
אם זה בגיוס עובדים, האופן שבו הם מתייחסים לנאמנות למקום העבודה וקידום, קצב החלפת מקומות עבודה, ההתנהגות הצרכנית שלהם, וה- Shift מצריכת מוצרים לחוויות.
ההערכה היא שהשינוי בעולמות העסקים, ולא רק, הולכים להיות אדירים בשנים הבאות, בעקבות המעבר הבין-דורי. ורצוי להיערך, כי זה ידרוש שינויים עמוקים באופן בו אנחנו מנהלים עסקים ועובדים.
והאמת, לא לגמרי ברור לאן זה הולך.
איך ה- Corporates הולכים להתאים את עצמם, אם בכלל, לעובדים חסרי סבלנות שמצפים לקידום מהיר, קושי רב בקבלת מרות, המחשבות שרצות להם בזמן העבודה זה לא על הלקוח הבא שיגייסו אלא על החופשה הבאה באיים הקריביים (חופשה מיני רבים), מצפים מהמעביד לגמישות בשעות ועבודה מהבית ועוד.
בפוסט להלן, אתייחס בעיקר לשאלה – למה?
למה המילניאלס הם כאלה?
התיאור יתבסס בין היתר על המחשבות של Simon Sinek, סופר ומרצה בינלאומי שהתפרסם בעיקר ב- The Why? – מדוע אנו עושים את מה שאנחנו עושים (בניגוד לגישה הרווחת – איך אנחנו עושים ומתי).
אציין מראש כי הגישה של Sinek היא שנויה במחלוקת. לאחר הראיון עימו, בו הוא שטח את דעתו על – למה דור ה- Y הוא כזה בעייתי (לינק לסרטון בסוף הפוסט), התקבלו הרבה מאוד תגובות, בעיקר של Millennials שתקפו את הגישה שלו, בייחוד בגלל שההכללה אינה במקומה.
הדברים של Sinek, לטעמי, הם סופר חשובים להבנה של הסוגיה הזו.
מי זה דור ה- Y או ה- Millennials
אחת מההגדרות המקובלות היא למי שנולד בין 1985 ל- 1995, כלומר כיום הם בני 24 עד 34. אבל אנחנו גם מסתכלים על הדור ה- Z, שהוא כמו Y אך יותר.
כ- 30 טריליון דולר עובר מה- Baby Boomers ודור ה- X לידי ה- Millennials. סכום עצום.
על פי PEW Research Centers, ה- Ms מהווים כיום את הקבוצה הגדולה ביותר – 35% מכוח העבודה בארה"ב.
הרבה דיו נשפך על החברה האלה, יש שיגידו – נרקיסיסטים, אגואיסטים, עצלנים, מכורים למסכים, חשוב להם להתחבר עם עוד אנשים אבל מתקשים ביצירת מערכות יחסים וזוגיות, מאמינים בקיימות, מצפים לשירות לקוחות 5 כוכבים, לא נאמנים למקומות עבודה, לא יודעים מה לעשות כשיהיו גדולים (גם כשהם כבר גדולים).
לשווק להם מוצרים ושירותים: פרסומות – Out, שיווק באמצעות משפיעים – In.
הם פחות דתיים, אבל האלוהים החדש שלהם הוא ה- Influencer – למשל אותה יוטיוברית שמראה את שלל מוצרי הקוסמטיקה שלה, איך היא שמה את ה- Eye Liner לא נמוך מדי לא גבוה מדי, ושפתון בצבע שחור יכול דווקא לשדר הרבה Cool.
בראיית המאקרו, הם מעדיפים לקנות מוצרים שהם Sustainable. מחקר של Nielsen מ- 2015 מצא כי 3 מתוך 4 Ms מוכנים לשלם יותר על מוצר של חברה שהקיימות היא מרכיב משמעותי במדיניות העסקית שלה.
איך הם שונים מאיתנו?
שינויים בהרגלי הצריכה
למשש את המלפפונים והעגבניות, לקפוץ על 5 מזרונים לפני שמחליטים, להסתובב בין סוכנויות רכבים – לשבת, להריח את ריפוד העור, להתעורר מהיניקה של דוושת הגז, להיכנס לחנות ספרים, לשבת בשקט ולדפדף בין הניירות, למדוד לבת שלך נעליים חדשות (היא אוהבת רק אדום), לקבל מאשתך פקודה בשישי 13:00 לרוץ לסופר להביא כוסברה ולא להתעצבן (להיפך), להנות מלפזר את המצרכים במקרר (בצורה שאתה הכי אוהב), ולשלם 3,000 ₪ על לילה במלון מספר 2 בניו-יורק
אלו הדברים שה Millennials לא מבינים למה צריך אותם.
ועולם העסקים, מה לעשות, עומד דום לפי צרכי הלקוח החדש, וחברות חדשות, לדוגמא מעולם ה- D2C (Direct to Consumer), מכות את השוק (Harry's – מכשירי גילוח, Casper – מזרונים, SmileDirectClub – פלטה לשיניים עד הבית).
שירות הלקוחות גם הוא עובר שינוי – כל פיפס של אינפו נמצא באונליין, וחסר למי שיפשל. ה- Ms מתקשרים במהירות שיא (עם שני אגודלים על המקלדת, איך הם עושים את זה?), וכמו שהם ממליכים תעשיות חדשות הם יודעים גם להפיל את מי שמתגלה כעירום.
גם עולם התיירות משתנה וצומח בקצב אדיר, הם רוצים כל חודש להיות חודשיים בחו"ל (זו השאיפה), ואפשר לעשות את זה רק עם לישון ב- Airbnb - חלופה נהדרת עבורם.
חופש
רובנו מגיעים לשלב הזה איפשהו בין גיל 40 ל- 50, מחפשים לעשות משהו אחר ב- 50 שנה הבאות.
אבל הם נמצאים שם כבר בגיל 18 פחות או יותר, או אחרי הצבא, עם המחשבה שחופש ועבודה זה לא שני דברים סותרים.
שינויים בהרגלי העבודה – גישת Simon Sinek
לגישתו של Sinek, גידלנו (אנחנו אשמים) דור של נרקיסיסטים, חונכו עם כפית של יהלומים בפה, הגיעו להישגים הרבה בזכות ההורים שלהם שלחצו על המחנכת, אותם הורים שאף פעם לא ידעו להגיד לילדים – לא!, אבל תמיד, כן תמיד, ידעו להגיד לילד באופן שלא משתמע – אתה הכי טוב בעולם. כי זה עידן של פתיחות והעלאה על נס את הביטחון העצמי של הילד.
וזה שונה מאוד מהדורות הקודמים. תחשבו על סבא וסבתא, מה הייתה הגישה שלהם לחינוך? (אם בכלל הייתה).
ואז הם מגיעים למקום העבודה, ו- Oh Boy, זה לא פשוט.
פתאום הוא לא הכי טוב בעולם, הוא צריך להצליח בזכות עצמו, ויותר מזה – להיכשל בזכות עצמו.
אבל המנגנון הזה לא מחווט, ונוצר דור שלם עם ביטחון עצמי בקרשים – הפוך ממה שאנחנו, ההורים, התכוונו. ולמה זה גורם? דיכאון עמוק. ולא באשמתם.
ומה עושים עם זה? שולחים ווטסאפים, היי, היי, היי, ומקבלים חזרה אותו דבר, משתחרר דופמין כי הנה יש לי חברים ואוהבים אותי. אז הכל טוב? לא ממש, כי הדופמין שמשתחרר הוא אותו אחד שפועל בעישון, שתייה – כלומר הוא מאוד מאוד ממכר.
על פי סיימון סינק, אחת הבעיות הגדולות שלנו היא שלעישון ושתייה יש רף של גיל, מה שאין לשימוש ברשתות חברתיות וסמארטפונים – וזה בעצם אותו המנגנון –
The Numbing Effect of Dopamine.
וזו הסיבה גם לכך, על פי סינק, כי ה- Ms לא מסוגלים לפתח מערכות יחסים עמוקות. יש להם אמנם חברים, אבל זה רק בשביל Fun, וזה מהר מאוד יכול להשתנות, אין נאמנות. למעשה המנגנון ההתמכרותי לרשתות חברתיות וסמארטפונים פוגע ביכולות שלהם להתמודד עם סטרס. ואיך אפשר לקיים מערכות יחסים עמוקות בלי סטרס?
דבר שני שמאפיין את הדור הוא חוסר סבלנות. מה הפלא? כשכל רצון נענה באינסטנט (משלוח מאמזון, סרט שמזמינים, ארוחה עד הבית), השריר של הסבלנות לא מצליח להתפתח.
מה הבעיה עם זה? מערכות יחסים ושביעות רצון במקומות עבודה – שני דברים שמתפתחים לאט ודורשים סבלנות.
ואז בגיל 26 הוא מגיע למקום עבודה, האם הוא מרוצה? לא, רוצה להתפטר. למה? כי אני לא מרגיש שאני משפיע. אבל אתה עובד רק 8 חודשים!
אבל אנחנו, כן אנחנו, שמים אותם במקומות עבודה שמקדשים הישגים לטווח קצר, מספרים, הכל חייב להיות מדיד, בתוך ישיבה של 10 אנשים 11 שולחים הודעות תוך כדי – אז מה הפלא שה- Ms לא מתקדמים - אנחנו לא עוזרים להם.
מה Sinek מציע?
למה שלא נגרום לדופמין להשתחרר בצורה הרבה יותר בריאה, טבעית – למשל, דרך יצירת אמון עם הכפופים לנו, מזה שנקצה זמן להתעניין בשלום המשפחה שלהם, בתינוק שנולד לעובדת החדשה (מבלי לחשוב – אוי, אין לי אף אחת במקום).
ניצור מכניזם שיאפשר חזרה, לפחות במעט, להיות שייך, נעורר את הגנים השבטיים שלנו שמשתוקקים לזה. כן זה יעבוד. לא צריך תכנית עסקית.
הגישה של Sinek עוררה הרבה תגובות וביקורת, בייחוד מצד ה- Ms. הם לא חושבים שהם כאלו. כל אחד שישפוט לעצמו.
איך זה משפיע על דור ה- X (אנחנו בני 40+)
נתחיל עם לשים את הפיל הלבן על השולחן – אנחנו נהנים מאוד להעביר ביקורת על Ms עד כמה הם לא יכולים להתנתק מהמכשירים, לא יוצאים החוצה לשחק בשוטרים וגנבים בשכונה (כמונו), והכורסא היא החברה הטובה שלהם.
אבל אחרי ששחררנו את הקיטור, בואו נודה, משלוח מהסופר עד הבית זה לא כזה רע, לחכות שעות בבנק ובביטוח לאומי זה לא בהכרח הדבר הטבעי, ואם בצריכה עסקינן – לשבת בשבת בבוקר לפני שכולם קמים, לשתות קפה ולשוטט ב- AliExpress יכולה להיות דווקא חוויה מפנקת (תראי, אין כמו לקנות שמלה ב- 70% פחות מעזריאלי), שלא לדבר על להשתולל ב- Black Friday.
בואו נודה, אנחנו גם די מקנאים בהם.
כי הם הצליחו להאריך את גיל הנעורים גם אחרי 21. אצלנו, אחרי צבא הכיוון הוא להתמסד, להתביית.
הם לא שם, בגילאי ה- 20 הם חווים את הנעורים, זה נקרא Emerging Adulthood.
לסיים ביצפר, לעזוב את הבית, להתחתן, להיות עצמאי מבחינה כלכלית והחמישי - להביא ילד ראשון -
ב- 1960 – 77% מהנשים ו- 65% הגברים עשו את כל זה עד גיל 30.
כיום – זה בערך 1 ל- 10.
העיקר שה- Roadmap להשיג את כל ה- 5 עדיין תקף.
סיכום
מערכות יחסים באופן כללי ובעבודה בפרט עוברים טרנספורמציה.
ה- Ms שנהיו הרוב, כבר לא רוצים לשחק בארגז החול הישן. מבחינתם הריח לא טוב.
הם רוצים משהו אחר, ליצור Impact, והרצון הזה לא עובר דרך עבודה בחנות הירקות או כעוזר אינסטלטור אפילו לתקופה קצרה.
יש הטוענים (כמו Simon Sinek) שזה דור כמעט אבוד, כי אנחנו אשמים שלא דרבנו ואתגרנו אותם להתמודד עם כישלונות וליפול לפחות 10 פעמים. וכשהם מגיעים לחיים אחרי גיל 26 (אצלהם זה 36), קשה להם בטירוף להתמודד עם הצורך הבלתי נשלט – לברוח.
אז הם מחליפים מקומות עבודה בקצב מטורף, לא יוצרים זוגיות ולא מולידים ילדים עד גיל מאוחר.
האם טוב להם? זו שאלה, Sinek טוען שלא – כל מה שהם עושים זה בגלל ההתמכרויות שלהם לרשתות חברתיות ומסכים, ג'אנקיס לעוד ועוד מנות של דופמין שיגרום למוח שלהם להגיד – אני שווה משהו, I am Somebody.
האבל האמת ידידיי, מהחוויות שלי, עד שלא הייתי במקום של להיות Nobody, אתה עדיין לא מוכן לאתגרי החיים.
Simon Sinek in the Workplace – כנסו לסרטון בקישור כאן. מעורר הרבה מחשבות.
_______
אם אתם עומדים בפני קבלת החלטה חשובה בעולם העסקי ותרצו להתייעץ, תרימו טלפון.
שתמשיכו לצמוח,
אסף רבקאי
