לפני יומיים בשעות הלילה, אם הפניתם מבט מעלה אל השמיים, ניתן היה לראות כמה נצנוצים לא מוכרים. ואכן, SpaceX שלחה אל האטמוספרה 60 לוויינים מסוג LEO - Low Earth Orbit, שחגים מעליינו בגובה לא ממש רב – בערך 300 ק"מ.
הנתון הבא עלול להפתיע אתכם – 4 מיליארד מאוכלוסיית העולם האנושית, אינה מחוברת לאינטרנט, שזה בערך ממחציתנו. אז תגידו, ונכון, חלק גדול מזה אלו אוכלוסיות במדינות מתפתחות כמו אפריקה, הודו ואזור הסהרה. אז לא רק, בערך 20% מהאמריקאים לא מחוברים, 60 מיליון אנשים. חלקם לא רוצים את זה או אין להם כסף, אבל ל- 2% (6 מיליון) אין בכלל גישה.
וזה לא רק בארה"ב, גם במדינות כמו גרמניה, אנגליה ובמידה גבוהה באוסטרליה (כ- 5%).
איך כל זה קשור לאורות הצהובים שראינו לפני יומיים? קשור.
החזון של איילון מאסק, וגם של אמזון ועוד כמה יזמים שמסתכלים רחוק מעבר לחצר של השכן, זה לרשת את העולם בגישה ישירה לאינטרנט. ואותם לווייני LEO הם אלו שיעשו את העבודה. אבל זה לא כזה פשוט, דבר ראשון זה צריך להיות כלכלי. לא משהו שבזוס ומאסק לא ישנים בלילה בגללו. הדבר השני, זה די מסובך בהיבט הפיזיקלי. בשונה מהלוויינים הקיימים (GEO) שסובבים יחד עם כדור הארץ, ה- LEO משנים בכל מאית שנייה את המיקום שלהם ביחס לכדור, ואז תחנות הקרקע צריכות לעבוד קשה, קשה מאוד, כדי להתכוונן בכל שבריר של רגע לתנועה של הלוויין (שהוא בגודל של מכונת כביסה). ואם זה מסובך, אז יש גם מסובך-מסובך, כי ברגע מסוים המכונת כביסה יוצאת מה- Zone של אנטנה 1, ואז אנטנה 2 צריכה להיכנס לפעולה.
חוץ מזה שזה אתגר לא פשוט גם לאותם דוקטורים לפיזיקה תמהוניים, מאסק ובזוס מקשים עליהם עוד יותר, Latency, או השהיה. או עד כמה מהר המידע מגיע. יש חברה בתחום שיצא לי לעבוד איתה, וכשביקשתי לדבר עם הדוקטור שבדיוק חזר מדיג תת מימי ביום חורף, הוא היה די רגוע מהים, אבל פחות כשהתחיל לדבר על איך בשם אלוהים הוא יגיע ליעד ההשהייה שהטילו עליו.
למה Latency הוא כזה חשוב?
תארו לכם בית חולים בניו-ג'רסי, חדר ניתוח, על המיטה שוכבת אישה לניתוח מוח מסובך. יש מנתח בחדר. אבל יש עוד מנתח שלא נמצא בחדר. הוא מופיע על המסך הגדול בחדר, אבל הוא בכלל נמצא בגרמניה. חלק מהפרוצדורה מבוצעת ע"י הגרמני מרחוק. איך זה אפשרי? Low Latency.
הרעיון של רשתות תקשורת מהדור החדש, מה שקרוי 5G, הוא לתת פתרונות בדיוק כאלו, לעולמות כמו IoT, בתי חולים, ערים חכמות ותחבורה חכמה. אם עשיתם לא מזמן נסיעת מבחן על רכב חדש, סביר להניח שנציג המכירות לא בלבל לכם את המוח יותר מדי על מהירות האצה. זה אאוט. אלא חפר לכם על המערכות ברכב שמתריעות על זקנה בת שמונים ושתיים וחצי שחושבת להתפרץ בעוד קילומטר נקודה שתיים אחד. האמת, לי זה פחות עושה את זה, כמי שרוכב על בנלי 500 בג'ונגל של המטרופולין, אני סומך רק על העיניים, וקצת על האזניים. אבל כנראה שיש לזה ביקוש, לדוגמא, בגיל קצת יותר מבוגר כשהתגובות מאטות זה יכול להיות קריטי. וגם אולי למי ששכח הבוקר את הריטלין.
על פניו ה- 5G הוא Game Changer, מה שקרוי טכנולוגית ליבה, כך קראנו לזה במסגרת צוות בינלאומי שהייתי חבר בו, קבוצה שייעצה למשרד התקשורת הישראלי בנושא הפריסה בישראל של הטכנולוגיה. אבל כדי שזה יהיה בכלל רלוונטי צריכים להתקיים שני דברים – Low Latency ואמינות גבוהה מאוד של הרשת. כלומר זה לא רק בטכנולוגיה, אלא לא פחות חשוב – בתשתית.
ואם נחזור לחדר הניתוח, אנחנו לא רוצים לחשוב על בעיה בהעברת הנתונים תוך כדי, או השהייה של הנתונים בדיוק כשהסכין נמצאת ליד העצב הטריגמינלי.
ומה אם אנחנו נמצאים בבית חולים באזור ספר באוסטרליה ששם אין תשתית אינטרנט, וכמובן שגם אין פריסת סיבים אופטיים? ולכל האורבניים מבינינו (מעריך שקרוב ל- 99%), יש הרבה אזורי ספר בעולם, גם במדינות המתקדמות, שאין לא סיבים אופטיים ולא תשתית אחרת מספיקה שיכולה לתמוך בהשהייה קצרה ואמינות מספקת.
אם האגו של השניים, בזוס, מאסק ועוד כמה חברות כמו Oneweb של יוצאי גוגל, יהיה מספיק חזק, יכול להיות שבעוד 5 שנים אלפי לווייני LEO יטוסו מעליינו ויספקו את ה- Missing Link לבעיית תשתית האינטרנט בעולם. זו התכנית, להגיע לכל מקום, ותוך כדי לשנות את העולם, ולא בקטנה. מי אמר שגאווה זה דבר רע.
אם החזון של לווייני ה- LEO יתממש, יחד עם פריסה רחבה של 5G, זו תהיה נקודה בהסטוריה של הזמן, שדומה לגילויים כמו החשמל והאינטרנט.
ומה לגבי דברים אחרים?
העשור האחרון, והשנה שנתיים האחרונות בפרט, התאפיינו בכמות אדירה של כסף שהוזרם, יש שיגידו נשפך, לעולם ההון סיכון. מעל 4.5 טריליון דולר, זה הסכום שגויס בעשור האחרון ע"י קרנות הון סיכון, Worldwide.
איפה הכסף? חלק לא קטן ממנו נמצא ב- UBERs למיניהם, בסייבר, וגם בפינטק ו- Digital Health.
התמונות של השמפניות בגיוס גדול ובוודאי באקזיט, הן נאות למראה. אבל מה זה שווה באמת, ברמה שלך ושלי, כמה זה משפיע עליינו? יש ויש.
למשל התחום של התחבורה השיתופית, אמנם מתקדם, אבל אם עד לא מזמן ההערכות היו שרכבים אוטונומיים כבר יסתובבו בכבישים ב- 2020, היום כבר חושבים אחרת, זה ייקח עוד עשור. דוגמא נוספת - ברמה של מדינת ישראל, סייבר זה מדליק, אבל בסוף זה עוד כוחות של משטרה, רק בלי המדים הכחולים.
אבל ישנם תחומים שעושים שינוי גדול, למשל בעולם ה- Healthcare יש תזוזה משמעותית בשנים האחרונות בארה"ב, ואולי יש סיכוי שמערכות הבריאות ידעו להבריא את עצמן לפני שלא יהיה להן יותר מדי קליינטים. במחוז אחר בתחום הזה, בינה מלאכותית משנסת מותניים לטובת גילוי תרופות חדשות. וזה קשור גם לחקר הגנום, שהגיע לנקודת הזמן של אפשרויות לפריצות דרך בתרופות מותאמות אישית, אך נדרש כוח עיבודי הרבה יותר חזק מהקיים, ולבינה המלאכותית יש את הפוטנציאל לדלוור, כפי שכתבתי כאן.
בתחום הפינטק, העולם עובר מהפכות. בנייר של Pitchbook מלפני כמה ימים - 2020 Emerging Technology Outlook, הם מציינים את ההשפעה הגדולה של Robinhood.com, סטארטאפ שהדבר שהיה לו להציע בשלב ראשון זה מסחר בניירות ערך עם עמלות אפס (ניתן לראות במאמר שלי כאן). וכשמילניאלס מתלהבים מזה הם יודעים להדביק גם את הדודה והדוד, וכיום Robinhood מציעה כבר מגוון שירותים, די דומה לבנק.
ולא מזמן, לפני שלושה חודשים, אחד התאגידים הפיננסים המובילים בתחום המסחר בניירות ערך בארה"ב, Charles Schwab, מסיר את הכובע דבר ראשון, והדבר השני הוא להציע ללקוחות שלו שסוחרים אונליין את השירות לא עמלות. וגם זה מדבק, אולי יותר משפעת, כי גם Fidelity, ו- Bank of America Merrill Lynch, ואפילו E-Trade ו- TD Ameritrade, נאלצים בלית ברירה, לוותר על חלק מהעמלות השמנות שהתרגלו אליהם. ויש לנו על המנגל עמלות בנקאיות של 65 מיליארד דולר בארה"ב להתחרות עליהם, שלא לדבר על תחרות חריפה שצפויה על שיעורי הריבית על פיקדונות. בישראל אנחנו לא שם, זה יגיע.
לעומת זאת ב- InsurTech 2019 הייתה פחות טובה מ- 2018, ירידה בגיוסים ובעסקאות. זה כנראה נובע מחישוב מסלול של גופי הביטוח הגדולים, האם לרכוש ביוקר, או לפתח בבית. זו דוגמא עד כמה עולם ההון סיכון נתון לתנודות, ברמת המאקרו של הענף. לפני שנתיים בכנסים של הפינטק הייתה תמימות דעים שמה שיהיה הוא ממש לא מה שהיה, והתחושה היא שתאגידי ביטוח של 100 שנה הולכים לשים את המפתחות בקרוב. אבל זה לא קורה, בינתיים.
סיכום
אני מאמין שמי נמצא בעולם ההון סיכון, חברות או משקיעים, צריך לבחון את המאקרו באותה חדות כמו שהוא בוחן את הפוטנציאל של חברה ספציפית. במאקרו הכוונה בעיקר לניתוח הענף, כמו שעושים את זה בעולמות המסורתיים כמו ענף הבנייה או מימון חוץ בנקאי.
רק שבתחומי הטכנולוגיה זה הרבה יותר קשה לנתח, יש יותר משתנים שלא ידועים. מצד שני, אי אפשר להתחמק מזה, כי לדוגמא, מה הולך לקרות בסגמנט חדש (כמו רכבים אוטונימיים), אם, מה לעשות, ותאריך ההשקה נדחה ב.. 10 שנים?
זה בסוף מסתכם בשאלה באיזה סל אנחנו בוחרים, ומתי.
- - - -
שתמשיכו לצמוח ביצירתיות ב- 2020 והלאה
אסף רבקאי
