אחד האתגרים החשובים בעולמות הטכנולוגיה, זה להסתכל על המאקרו ולזהות את המגמות לפני כולם.
בעולמות המסורתיים יש אינספור חוזי עתידות במגוון תחומים – מהכתרת המנצח במלחמת הסחר העולמית, דרך השאלה האם ריבית אפס יכולה לחיות לעד, האם כדאי להשקיע באתיופיה, ועד להערכה מתי הבועה תתפוצץ וניפול למיתון כואב.
בתחום הטכנולוגי, זה הרבה יותר מורכב, בעיקר בגלל הקשרים ההדוקים בין התפתחויות של תחומים שונים. לדוגמא, ככל ו- AI נכנס ביותר תנופה, צריך לזה תשתית מחשובית שתתמוך בזה, או עם פריצות הדרך של המחשוב הקוונטי יהיה צורך בתשתית סייבר שונה לגמרי.
כלומר צריך לקחת את התחזיות, ועליהם להרכיב עוד תחזיות מסדר שני.
מהניסיון שלי בעבודה עם סטארטאפים וגם חברות בשלות שמתכננות מהלך עסקי, התכנית העסקית לרוב לא מבוססת על פריצת דרך בענף, או השקה צפויה של טכנולוגיה שהיא Game Changer. נהוג לחשוב שזה מסוכן מדי להסתמך על משהו שעוד לא נולד.
אבל יש חברות שכן חושבות בצורה אחרת, לרגע מרימים את הראש למעוף הציפור, מתבוננים, ואממ.. מה הולך לקרות פה בזירה. כי הסיכון של מישהו אחר הוא בדיוק ההזדמנות בשבילם להיכנס לתחומים חדשים משני משחק, ששם הרווחים הם ליגה אחרת.
וזה לא רק יזמים, אלא גם משקיעים שמקבלים החלטות בצורה אחרת. יש שקוראים להם משקיעי חזון .
CB Insight פרסמו לפני מספר ימים את ה- Game Changers ל- 2020.
12 תחומים ו- 36 סטארטאפים מרכיבים את הרשימה.
התחומים:
צ'יפים במהירות האור
ההנחה – היכולת המחשובית בטכנולוגיה הקיימת תגיע מהר מאוד למיצוי, ולא תוכל לתמוך בחישובי AI שידרשו תשתית הרבה יותר חזקה ומהירה.
הפתרון – מעבר מצ'יפים חשמליים לצ'יפים אופטיים עם יכולת מחשוב הרבה יותר חזקה ויעילה.
חברות:
AyarLabs – פיתוח טרנסיוורים אופטיים מיניאטוריים בתוך צ'יפים מסיליקון.
LightMatter – צ'יפים למחשוב AI.
Luminous – צ'יפים פוטונים ל- AI.
קריפטוגרפיה קוונטית
ההנחה – יחד עם ההתפתחות של המחשוב הקוונטי, בצד היתרונות ישנם סיכונים – הגדול מביניהם הוא שמחשוב קוונטי יודע לפצח קידודים מוצפנים, ודרך זה יהיה איום אדיר על מידע פרטי וסודי.
הפתרון – הבשורה הטובה היא כנראה שיהיה אפשר להשתמש בטכנולוגיה של מחשוב הקוונטי גם להגן מפני איומי סייבר שהוא יצר. והמילה החמה בתחום זה קריפטוגרפיה קוונטית.
חברות - Crypto Quantique, Isara, Speqtral
לפצח את הקופסא השחורה של AI
הבעיה – האלגוריתם בתהליך AI הוא קופסא שחורה. כיום אין לנו מושג איך זה עובד בעיניים שלנו. החשש – קבלת החלטות מבוססות AI עשויות להיות שגויות כתוצאה מהטיות.
הפתרון – Explained AI - להבין איך הרובוט חושב ולמה הוא החליט ככה.
חברות:
Darwin AI – פיתוח AI שיכול להבין רשתות עצביות.
Fiddler – פיתוח מנועי Explained AI.
Kyndi – פיתוח פלטפורמות AI לאוטומציה של תהליכים עסקיים מפוקחים (לממשלה, בתחום הבריאות והפיננסים).
CRISPR2.0 – לתקן את המוטציה הפגומה
הבעיה - במיליארדים של צרופי אותיות בגנום האנושי, יש מוטציות שגורמות למחלות.
הפתרון - עריכת הגנום, זה לקחת את הבעיה שיצרה את המוטציה ולתקן אותה (למשל להחליף A ב- C). ו- CRISPR2.0 עושה את זה.
חברות - Korro Bio, Locana, Shape Therapeutics
לגלות את החלבון באמצעות AI
ההנחה - האופן בו חומצות אמיניות מתקפלות לפרוטאין זו עדיין תעלומה. להבין איך זה יעבוד, יעזור לנו למצוא תרופות למחלות כמו אלצהיימר ופרקינסון.
הפתרון – AI יוכל לסייע לחזות את מבנה הפרוטאין ולפתור את ה- Protein Folding Problem
חברות - LabGenius, ProteinQure, Relay Therapeutics
טיפול אלקטרי במקום תרופתי
ההנחה – באמצעות עוררות חשמלית עצבית בעצב הוואגוס, ניתן לטפל במחלות שונות (אוטו-אימוניות, דלקות, מיגרנות), במקום תרופות.
הפתרון – למחלות שתרופות לא נותנות להן פתרון, או מחלות עם תופעות לוואי חריפות.
חברות - Cala Health, Setpoint Medical, Theranica (ישראל)
להסתכל למיקרובים בלבן של המעיים
ההנחה – לכל אחד יש את המיקרובים שלו, והמידע עליהם יכול לתרום רבות לפיתוח תרופות לריפוי מחלות מסוימות.
הפתרון - ניתן לפתח תרופות לריפוי מחלות נירולוגיות, סרטן, אלצהיימר ופרקינסון וגם מחלות מטבוליות כמו סוכרת סוג 2, באמצעות המידע על החיידקים האישיים שלנו.
חברות – Kallyope, Pendulum, Viome
Here Comes The Sun
ההנחה – גידול אקספוננציאלי בתחלואת הנפש, חלק מהמחלות עמידות לתרופות.
הפתרון - ידוע שסמים פסיכדליים בשנות ה- 60-70 תרמו ליצירות מופת. היום מנסים להשתמש בהם לטיפול במחלות נפשיות, כמו דיכאון עמיד לתרופות.
חברות – Compassion, Mindmed, Small Pharma
לשתף לשתף לשתף
ההנחה – יש אפשרות לפריצות דרך בחקר הגנום, בייחוד עם כלים של AI, אבל צריך DATA.
הפתרון – דרך יצירת מרקטפלייס לשיתוף ה- DNA שלנו אפשר לחולל תגליות ענק.
חברות - Luna PBC (מרקטפלייס לשיתוף מידע גנטי, בתמורה לבעלות בחברה), Sano, Nebula Genomics.
לנצח את פליטת ה- CO2
ההנחה – חייבים לטפל בפליטת הפחמן, אחרת יהיה רע.
הפתרון – טכנולוגיות להסרת CO2 מהאטמוספרה.
לדוגמא Carbon Engineering, גייסה 107 מיליון דולר (סבב אחרון מפרייבט אקווטי), ומאז 2015 כבר פועלת עם טכנולוגיה חדשנית לקליטת הפחמן מהאטמוספירה, וביצוע סינטזה לדלקים לתחבורה.
בחזרה לאנרגיה גרעינית
ההנחה – חייבים לטפל בפליטת הפחמן בתחנות אנרגיה, באופן שיהיה בטוח וידידותי לסביבה, אחרת יהיה רע.
הפתרון – תחנות כוח גרעיניות חדשניות, לדוגמא – תחנות מבוססות מלח נוזלי, או טכנולוגיה הפועלת באמצעות התכה (ולא ביקוע), הם בטוחות מצד אחד, וגם מקטינות משמעותית את פליטת הפחמן.
לדוגמא - מחקר של MIT בתחום ההתכה (Fusion), מוסחר לחברת CommonWealth שמפתחת מערכות לייצור אנרגיה גרעינית על בסיס הטכנולוגיה הזו. 115 מיליון דולר גויסו מהקרן הצרפתית Breakthrough Energy Ventures שמשקיעה במיזמים בתחום האנרגיה שאינם פוגעים בשינוי האקלים.
להילחם בלוגיסטיקה היקרה
הבעיה – העלויות הלוגיסטיות של עסקים בארה"ב עולות בקצב עולה, ב- 2018 עלייה של 11.4% ל- 1.6 טריליון דולר. למה זה קורה? ביקושים עולים, אי-קומרס, כשה- Capacity לא מצליח להדביק.
הפתרון – אוטומציה של תהליכים לוגיסטיים, מניהול מלאי עד שילוח, כל זאת בכל הזירות – באוויר, בים וביבשה.
חברות:
Einride – סטארטאפ שוודי שמפתח ספינות שילוח אוטונומיות.
Nautilus – אספקה של Big Data מנותח לחברות השילוח, לצורך הורדת עלויות הדלק והתפעול.
סיכום
כשאני מסתכל על החברות שהצליחו ב- 2019, שבאמת הגיעו לשם בזכות, הבעיה היא שאנחנו לא מבינים עד הסוף איך זה יתרום משמעותית לחיי היום-יום שלנו (בין אם כאנשים פרטיים או לעסקים).
כמו Uber יש הרבה אחרים שמציעים לנו שינוי קטן לטובה, איזו שאכטה שתעשה אותנו מטורללים, ותמורת זה הם רוצים איזה דולר לחודש, ועם זה ללכת ל- IPO.
ויש כאלו שהם במקום אחר, למשל – WeWork ו- Beyond Meat, זאת ללא קשר להצלחת ההנפקה, או מה קרה למניה ביום שאחרי.
אלא אותם מיזמים, שאם יצליחו, יעשו שינוי גדול בעולם, ותהיה להם גם אפשרות לקחת חלק מפרוסת העוגה החדשה.
בין אם אתם חדורים ברוח היזמית, או אם אתם משקיעים שרוצים לעשות שינוי גדול, שווה לחשוב על לשים את הביצים ב- Game Changers. .
- - - -
שתמשיכו לצמוח,
אסף רבקאי
