Energy Vault הוא סטארטאפ שוויצרי בתחום אחסון אנרגיה, שיצא לפני פחות משנתיים ממחבוא הסודיות (Stealth Mode) ועוד אין לו Prototype מוכן לקראת Scalability.
אבל לפני מספר ימים Softbank מובילה השקעה בחברה בסך 110 מיליון דולר.
איך זה קורה?
על אחסון אנרגיה ב- 30 שניות
רוב הפרסום בתחום האנרגיה מתמקד בנזקים שאנחנו עושים לעצמנו ולכדור הארץ בפליטת חומרים מזהמים וההתחממות הגלובלית, והצורך הדחוף לעבור לייצור אנרגיה נקייה.
אבל אחת המגבלות הקרדינליות בייצור אנרגיה היה עד לא מזמן - חוסר היכולת לאגור חשמל ולהשתמש בו בזמן אחר. בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות שונות שכן מאפשרות את זה, ובאופן שזה גם כלכלי.
על פי Wood Mackenzie Power & Renewable, בשנת 2018 נפרסו בעולם 12 gigawatt-hour של אחסון אנרגיה, כאשר התחזית שלהם מצביעה על 158 gigawatt-hour ב- 2024, פי 13, שזה שווה ערך להשקעות בסך 71 מיליארד דולר. המדינות המובילות הם ארה"ב וסין, וב- Tier2 – אוסטרליה, יפן ודרום קוריאה.
סוללות ליתיום-יון מהוות 95% מסגמנט האחסון, כאשר עלות טכנולוגיה זו צפויה לרדת משמעותית עם הגידול ב- Capacity. אחת הסיבות לדומיננטיות של הטכנולוגיה הזאת היא המוכנות של יצרני המכוניות החשמליות לשלם פרמיה על הפתרון הזה שתפור להם בדיוק על מנת להתחרות ברכבים מונעי דלק.
איפה הפוטנציאל?
מקינזי זיהו 4 תחומים עם פוטנציאל לשנים הקרובות ליצירת ביזנס רווחי בתחום אחסון האנרגיה:
- Demand Charge– בחלק מהמדינות, קיימת עלות נוספת לצרכנים מסחריים או תעשייתיים לצריכה בזמן שיא הביקוש. בארה"ב חיוב זה יכול להגיע ל- 9 דולר פר קילוואט, ועל פי הערכת מקינזי עלות האחסון (בטכנולוגיה של סוללות ליתיום) תגיע בשנים הקרובות ל- 4 דולר פר קילוואט, מה שאומר שיש על מה לדבר בלהציע למפעלים גדולות ומרכזי מסחר פתרונות אחסון אנרגיה.
- אנרגיות רוח וסולאר – מייצרות אנרגיה באופן לא ליניארי, לעיתים כתלות במזג האוויר והשמש. אחסון יכול להחליק את הייצור וההיצע ולהבטיח רציפות
- צרכנים פרטיים – באותם מקומות בהם תהיה רגולציה שתאפשר לפרטיים לעשות Trade-off בין עלות האחסון לבין צריכה, אלו יוכלו לרכוש פחות חשמל מה- Grid, ובהתאם לחסוך בהוצאות.
- Frequency Regulation– למערכות הולכת חשמל יש בעיה – התנודות בין הביקוש לייצור, יוצרות פגיעה במערכות קריטיות עד כדי השבתה. אחסון יכול לטפל באופן חלקי בעיה הזו.
על Energy Vault
נוסדה ב- 2017, פיתחה את ה- Prototype הראשון במשך 9 חודשים שנראו כמו נצח, ובפחות מ- 2 מיליון דולר.
בשונה מה- הו-הא של סוללות הליתיום וטכנולוגיות אחרות מעוררות כבוד ויראה, פה Energy Vault הלכו על משהו פשוט – גרביטציה.
אז איך עובד הדוגמן הזה?
מנוף של 120 מטר עם 6 זרועות עומד במרכז. במצב ה- discharge, בלוקים בטון מוצבים מתחת לזרועות, וכאשר מופעלת אנרגיה סולראית או רוח, אלגוריתם מכוון את הזרועות לאיסוף הבלוקים, מנוע מופעל על ידי האנרגיה העודפת, והבלוקים מורמים מעלה.
במצב הזה המערכת היא Fully Charged.
בשלב הבא, כשהמערכת נמצאת במצב Low Energy, המנוע שב לפעולה בצורה הפוכה, אך הפעם במקום לעבוד מצריכת חשמל – מה שמפעיל אותו זו הגרביטציה, וכך מיוצר חשמל.
כל הסיפור כאן, זה מלט, חול, מנוף לא חלוד, ומחשב פשוט + תוכנה לא פשוטה + מצלמה לניהול התהליך.
הרעיון הוא שהמתקן יעבוד בשילוב עם אנרגיות מתחדשות (רוח, סולארי), שמצד אחד השאיפה היא להגביר את השימוש במתקנים כאלו שאינם מזהמים, ומצד שני – מתקן כמו של Energy Vault נותן פתרון לעובדה כי הייצור במתקנים באנרגיה מתחדשת הוא לא רציף, ונתון לשינויי מזג האוויר והשמש.
למה זה מעניין את Softbank
Softbank Vision נכנסת בשלב שיש מוצר והוא מוכן ל- Scalability.
עד כמה שזה נראה לא סביר, Energy Vault נמצאת בדיוק בשלב הזה.
יותר מזה – השיקול העיקרי הוא שלראשונה, השילוב של מתקן האחסון של Energy Vault עם מתקני אנרגיה מתחדשת של רוח ואנרגיה סולארית, הביא לכך כי עלות ייצור החשמל במתקנים האלו נמוכה מעלות ייצור חשמל באמצעות Fossil Fuel.
מהפיכה.
כספי ההשקעה ישמשו להקמת כמה מתקנים כאלו באיטליה והודו, ואחרי שרואים שזה עובד, הולכים ללקוחות ובונים מתקנים של 35MWh.
Second Mover Advantage
החברות המתחרות שנמצאות בעולם סוללות הליתיום-יון נמצאות במרוץ הזה כבר 8 שנים מאז 2011. חברות כמו Sila Nano ו- Quantum Scape גייסו בשנה האחרונה מעל 100 מיליון כל אחת.
לחברות האלו היה הרבה זמן לפתח מוצרים, לחכות, ובטיימינג הנכון (ימים אלו), המוצרים נהיו אטרקטיביים ליצרני המכוניות החשמליות.
שחקן חדש כמו Energy Vault התחיל את ההרפתקה בלהסתכל בשקט מהצד.
ואז חשב מה הפרמטר החשוב ביותר בנקודה הנוכחית בה נמצא השוק – וזה עלות אחסון האנרגיה.
וכאן בא השוס – כדי שזה יהיה כדאי כלכלי, עלות האחסון צריכה לרדת משמעותית לעומת הנוכחית (בסוללות ליתיום), כלומר צריך להציע טכנולוגיה אחרת שהיא זולה יותר, כי לשחקנים הנוכחיים יש First Mover Advantage.
איך עושים זאת – 180 מעלות – מוצר אחר, פשוט הרבה יותר, חומרים זולים.
וכשהשחקנים הקיימים שקועים עמוק בחלומות סוללות הליתיום שלהם, בא אחד נובו, ורוצה להציע משהו שאף אחד עוד לא דמיין (למרות שהוא דומה לתחנות מים מהמאה ה- 14).
למרות שהפתרון של Energy Vault נראה כרגע כמתאים יותר לאזורים פחות צפופי אוכלוסייה, עדיין, אם זה יצליח, יכול להיות סיוט של הרבה מאוד שחקנים ומשקיעי בטריות ליתיום.
סופטבנק נגד איילון מאסק
האם זה הולך להצליח, אף אחד לא באמת יודע להגיד.
אבל המהלך של Softbank נראה חכם, בהנחה (שהיא סבירה בהחלט) שהם עשו דיו דיליג'נס טוב.
כי אין פה השקעות גדולות, סיכון הפיתוח הוא נמוך, קל להקים את המתקנים האלו (אין צורך בעובדים יותר מדי מיומנים) – ואת כל הדברים האלו לא ניתן לומר על פיתוח וייצור בטכנולוגיית סוללות הליתיום-יון.
מבחינת Risk Analysis, הסיכון הגדול ביותר שנראה על ההשקעה הזו ב- Energy Vault הוא שעלות סוללות הליתיום תרד משמעותית בשנים הקרובות, כך שתהיה זולה יותר מהפתרון של Energy Vault. סיכון נוסף, זמן האחסון המקסימלי של הליתיום ישתפר משמעותית (כיום עד 4 שעות).
מה שמעניין פה – הסיכון הוא ברור ומוגדר.
ובמצב כזה, ניתן לפתוח את האקסל ולהעריך תוחלות וסטיות תקן ולקבל החלטה.
זה בשונה מרוב רובם של המיזמים הטכנולוגים – בהם קשה מאוד להעריך ולכמת את הסיכונים והסיכויים, שלחלקם יש תלות הדדית שלא ניתנת לכימות.
סיכום
Softbank ידועה כקרן שמשקיעה בחברות כמו Uber ו- Grab בתחום התחבורה, חברות B2B כמו Slack וחברות שנמצאות בחזית הטכנולוגיה כמו British Chip Designer Arm.
והנה לפני מספר ימים הקרן ביצעה את השקעתה הראשונה בתחום האנרגיה.
שלא נטעה, גם בהשקעה זו מדובר על חברה, Energy Vault, שעל הנייר מביאה לשולחן את הפעם הראשונה בהיסטוריה שעלות ייצור חשמל באנרגיה מתחדשת יחד עם מתקן האחסון של Energy Vault – נמוכה לעומת עלות הייצור הקונבנציונאלי באמצעות Fossil Fuel.
והנקודה הזו עשויה להיות מנוף להגדלה משמעותית של השקעות בתשתיות אנרגיה מתחדשת, בהם ישולבו מתקני האחסון של Energy Vault, ויפתרו על הדרך את הבעיה - שעד כה לא היה ניתן לסמוך על ייצור רציף של חשמל בסגמנט הזה.
והבונוס של Softbank הוא שה- Scalability נראה פשוט יחסית.
אז זו אמנם השקעה ראשונה של Softbank בתחום האנרגיה, אבל ב- Softbank Vision בהחלט לא מוותרים על ה- Vision.
__________
בעבודה שלי אני מלווה חברות בתהליכי מיזוגים, רכישות וגיוס משקיעים.
אם תרצו שנבחן יחד איזה הזדמנויות קיימות אתם מוזמנים ליצור איתי קשר.
וגם יותר ממוזמנים לשלוח לי תגובות על הפוסט.
שתמשיכו לצמוח,
אסף רבקאי
